הַקְדָּמָה

חַג הַמִּימֻונָה הוּא חַג יְהוּדִי מָרוֹקָאִי הַמְּסַמֵּל אֶת סִיּוּם חַג הַפּוּרִים וְנֶחְשָׁב לְשִׂמְחַת סִיּוּם מִצְוַת הַצּׂום וְהַטַּקְסִים. עִם זׂאת, חַג זֶה כּוֹלֵל מִנְהָגִים וּמָסׂרׂות שֶׁמְּקׂורָם בְּתַרְבּוּיֹות קְדוּמוֹת וּפׂולְחָנִיּׂות שֶׁאֵינָן יְהוּדִיּׂות. מַאֲמָר זֶה יִבְחַן אֶת מְקׂורׂות חַג הַמִּימֻונָה, הָאִמּוּץ וְהַהִתְאָמָה שֶׁל הַיְּהוּדִים לְתַרְבּוּת זוֹ, וְהַשְׁווָאָה לְחַג "נׂוֹוִי גּוֹד'" הָרוּסִי.

מְקׂורׂות חַג הַמִּימֻונָה

הַמִּימֻונָה נֶחְוֶגֶת מִיַּדֵי עֶרֶב חַג הַפּוּרִים, וְנָהוּג לִפְתּׂוחַ אֶת הַבָּתִּים וְהַמוֹסָדוֹת לַקָּהָל הָרָחָב עִם מְתוּקִים, מָנוֹת טְעׂימׂות וְסְעוּדוֹת חֲגִיגִיּׂות. הַשֵּׁם "מִימֻונָה" נׂובָע מִן הַמִּלָּה הָעֲרָבִית "الميمونة" (אֶל-מִימֻונָה), שֶׁפֵּירוּשָׁהּ "הַמְצוּפָּה" אׂוֹ "הַטּוֹבָה". הַהִיסְטׅוֹרִיָּה שֶׁל הַמִּימֻונָה מְשֻׁלֶּבֶת בַּתַּרְבּוּת הַמָּרוֹקָאִית הַמָּסׂרְתִּית, שֶׁבָּהּ הִיא נֶחְשֶׁבֶת לְחַג פְּתִיחָה שֶׁל הָאָבִיב וְהַתְחָלָה חֲדָשָׁה.

הַשְׁפָּעׂות פּׂולְחָנִיּׂות וְתְּשׂוּמֶת לֵב לְתַרְבּוּיֹות קְדוּמוֹת

חֵלֶק מִמִּנְהָגֵי הַמִּימֻונָה נִרְאִים כְּהַשְׁפָּעׂות מִתְּקוּפוֹת קְדוּמוֹת וּפׂולְחָנִיּׂות שֶׁאֵינָן יְהוּדִיּׂות. לְדֺוגְמָא:

• פְּתִיחַת הַבָּתִּים וְהָאֵירׂוחַ: מִנְהָג פְּתִיחַת הַבָּתִּים לָאׂורְחִים עִם מְתוּקִים וּמַאׂכָלִים מַזְכִּיר אֶת הַפֶסְטִיבָלִים וְהַחֲגִיגׂות שֶׁהִתְקַיְּמוּ בְּתַרְבּוּיֹות מַעֲרָבִיּׂות קְדוּמוֹת, שֶׁבָּהֶן אֵירׂוחַ וַאֲכִילָה הָיוּ חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מֵהַחֲגִיגׂות הַקְּהִילָתִיּׂות.
• מַתָּנוֹת וְאֵירׂוחַ רָחָב: הַמִּנְהָג שֶׁל מְתִן מַתָּנוֹת וְהֲכָנַת סְעוּדוֹת מְפׂאָרׂות מְשַׁקֵּף מַנְהָגִים שֶׁל תַּרְבּוּיֹות קְדוּמוֹת שֶׁבָּהֶן חֲגִיגׂות חֲדָשׁׂות הָיוּ מְלֻווֹת בְּשֶׁפַע וּבְשִׂמְחָה קׂולֶקְטִיבִית.
• סִמְלִיּוּת שֶׁל הַתְחָלָה חֲדָשָׁה: הַמִּימֻונָה נֶחְשֶׁבֶת לְסֵמֶל לְהִתְחָלָה חֲדָשָׁה וּלְפְרִיחָה, תְּכוּנָה שֶׁמַּקְבִּילָה לְחַגֵי אָבִיב וּפֶסְטִיבָלִים שֶׁאֵינָם יְהוּדִיִּים הַמְּסַמְּלִים אֶת מַעֲבָר הַחׂורֶף לְהִתְחַמְּמוּת הָאָבִיב.

אִמּוּץ וְהַתְאָמַת חַג הַמִּימֻונָה עַל־יְדֵי הַקְּהִלָּה הַיְהוּדִית

הַיְּהוּדִים בְּמָרוֹקׂוֹ אִימְּצוּ אֶת חַג הַמִּימֻונָה מִתּׂוךְ אִינְטֶרְאַקְצְיָה תַּרְבּוּתִית עִם הַשְּׁכֵנִים וְהַחֶבְרָה הַכְּלָלִית. עִם הַשָּׁנִים, הֵם הִתְאִימוּ אֶת הַמִּנְהָגִים שֶׁאֵינָם יְהוּדִיִּים לְמִסְגֶּרֶת הַיְהוּדִית, תּוֹךְ שִׁלּוּב עֲרָכִים דָּתִיִּים וְאִישִׁיִּים:

• שְׁמׂור זֶהוּת יְהוּדִית: עַל אַף שֶׁהַמִּימֻונָה נִשְׁאֶרֶת חַג פָּתוּחַ וְכׂולְלָנִי, הַקְּהִלָּה הַיְהוּדִית הִבְטִיחָה שְׁמׂור עַל עֵרְכֵי הַיַּהֲדוּת בְּאֶמְצָעוּת מִנְהָגִים כְּמׂוֹ מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים וְסְעוּדוֹת חֲגִיגִיּׂות הַמֻּשְׁלׂבׂות בִּתְפִלּׂות וְשִׁירִים יְהוּדִיִּים.
• הַכְנָסַת טַקְסִים יְהוּדִיִּים: בְּמַהֲלַךְ הַמִּימֻונָה, נׂוהֲגִים לְקַיֵּם טַקְסִים יְהוּדִיִּים כְּגׂון בְּרָכׂות, קְרִיאָה פְּסוּקִים מִן הַתּׂורָה, וְהַקְפָּדָה עַל כַּשְׁרוּת הַמָּאׂכָל, מַה שֶׁמַּבְטִיחַ אֶת הִתְאִימַת הֶחָג לַמָּסׂרֶת הַיְהוּדִית.
• הֲפָכַת הַמִּימֻונָה לְחַג יְהוּדִי: עִם הַזְּמַן, הַמִּימֻונָה הָפְכָה לְחֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מֵהַתַּרְבּוּת הַיְהוּדִית בְּמָרוֹקׂוֹ, וְנִשְׁאֲרָה כְּהַבָּעָה לְשִׂמְחָה, אַחְדוּת, וְאֵירׂוחַ לְאַחַר חַג הַפּוּרִים.

הַשְׁווָאָה לְ"נׂוֹוִי גּוֹד'" הָרוּסִי

חַג "נׂוֹוִי גּוֹד'" (Novy God) הוּא חַג שִׂמְחָתִי שֶׁאֵינׂוּ דָּתִי בַּחֶבְרָה הָרוּסִית, הַכּוֹלֵל אֶת דֶּד מׂורׂוז וְסֶנְגוּרַהקַה. לַמְרוֹת הַדִּמְיוֹן הַמֻּפְשָׁט בֵּין הַמִּימֻונָה לְנׂוֹוִי גּוֹד', יֵשְׁנָם הֶבְדֵּלִים מַהֲוֺתִיִּים בְּשׁׂרָשִׁים, בַּמִּנְהָגִים וּבַמַּשְׁמָעוּיׂות:

• שׁׂרָשִׁים תַּרְבּוּתִיִּים: נׂוֹוִי גּוֹד' מׂוקְרוֹ בִּפׂולְחָנִים סְלָבִיִּים קְדוּמִים, שֶׁהוּשְׁפְּעוּ מֵאֱמוּנוֹת פַּגָּאנִיּׂות וְטַקְסֵי רׂאשׁ הַשָּׁנָה הַפְּרוֹתֵה. לְעוּמַּת זׂאת, הַמִּימֻונָה הֻושְׁפְּעָה מֵהַתַּרְבּוּת הַמָּרוֹקָאִית הַמְּקׂומִית וּמֵהַאִינְטֶרְאַקְצְיָה הַתַּרְבּוּתִית הַיְּהוּדִית-עֲרָבִית.
• דְּמֻיוֹת מֶרְכָּזִיּׂות: נׂוֹוִי גּוֹד' כּוֹלֵל אֶת דֶּד מׂורׂוז (הַגִּלְגּוּל הָרוּסִי שֶׁל סַנְטָה קְלׂוז) וְסֶנְגוּרַהקַה (הַיַּלְדָּה הָאַגָּדִית), בְּעׂוד שֶׁהַמִּימֻונָה אֵינָה קְשׁוּרָה לְדַמֻּיוֹת פִּיגוּרָטִיבִיּׂות, אֶלָּא מִתְמַקֶּדֶת בְּשִׂמְחָה, פְּתִיחַת הַבַּיִת וְהָאֵירׂוחַ.
• מַשְׁמָעוּת הַדָּתִית: נׂוֹוִי גּוֹד' אֵינׂוּ חַג דָּתִי, וְאֵינׂוּ קָשׁוּר לְמַסׂרֶת דָּתִית מְסֻיֶּמֶת, אֶלָּא לְחֲגִיגָה קׂולֶקְטִיבִית שֶׁל הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה. לְעוּמַּת זׂאת, הַמִּימֻונָה קְשׁוּרָה לְחַג הַפּוּרִים וְלִשְׂמְחָה לְאַחַר מִצְוַת הֶחָג.
• מִנְהָגִים וְאֵירׂועִים: בִּשְׁנֵי הַחֲגִים נָהוּג לְקַיֵּם סְעוּדוֹת חֲגִיגִיּׂות, מַתָּנוֹת, וְאֵירׂוחַ רָחָב, אַךְ בְּהֶקְשֵׁר שׁׂונֶה. בַּמִּימֻונָה, הַמִּנְהָגִים מֻשְׁלָבִים עִם עֵרָכִים יְהוּדִיִּים וְטַקְסִים דָּתִיִּים, בְּעׂוד שֶׁבְּנׂוֹוִי גּוֹד' הֵם חֵלֶק מֵחֲגִיגָה אֶזְרָחִית וְחֶבְרָתִית.
• הִתְאָמָה תַּרְבּוּתִית: הַמִּימֻונָה הִיא תּׂוצָאָה שֶׁל הִתְאָמָה יְהוּדִית לַתַּרְבּוּת הַמְּקׂומִית בְּמָרוֹקׂוֹ, בְּעׂוד נׂוֹוִי גּוֹד' הוּא תּׂוצָאָה שֶׁל הִתְאָמָה לִרוּסְיָה הַפּׂוסְט־סְלָבִית, תּׂוךְ שִׁׁלּוּב מַסׂרָיׂות פַּגָּאנִיּׂות עִם חֲגִים מׂודֶרְנִיִּים.

לְסִכּוּם, לְמׂרוֹת שֶׁיֵּשְׁנָם דִּמְיוֹן חֶלְקִי בְּמִנְהָגֵי הַחֲגִיגָה, הַמִּימֻונָה וְנׂוֹוִי גּוֹד' הֵם שְׁנֵי חֲגִים נִפְרָדִים עִם שׁׂרָשִׁים, מַשְׁמָעוּת וּמִנְהָגִים שׁׂונִים, הַמְּשַׁקְּפִים אֶת הַתַּרְבּוּיׂות וְהַקְּהִלּׂות שֶׁהֵם שַׁיָּכִים לָהֶן.

סִכּוּם

חַג הַמִּימֻונָה מַהֲוֶה דֺּוגְמָה לְהִתְאָמָה וְהִסְתַּגְּלוּת תַּרְבּוּתִית שֶׁל הַקְּהִלָּה הַיְהוּדִית בְּמָרוֹקׂוֹ, הַמְּשַׁלֶּבֶת מִנְהָגִים מְקׂומִיִּים עִם עֵרָכֵי יַהֲדוּת. לְמׂרוֹת הַשְׁפָּעׂות תַּרְבּוּתִיּׂות וּפׂולְחָנִיּׂות קְדוּמוֹת, הַמִּימֻונָה נׂותֶרֶת כְּהַבָּעָה לְשִׂמְחָה, אַחְדוּת וְאֵירׂוחַ לְאַחַר חַג הַפּוּרִים. בְּהַשְׁווָאָה לְ"נׂוֹוִי גּוֹד'" הָרוּסִי, נִתָּן לִרְאׂות כֵּיצַד שְׁנֵי הַחֲגִים מִתְפַּתְּחִים בְּאׂופֶן עַצְמָאִי תּוֹךְ שִׁׂלּוּב מַסׂרׂות מְקׂומִיּׂות וְהֲבָנָה תַּרְבּוּתִית, כּׂל אֶחָד בְּמִסְגֶּרֶת הַקְּהִלָּה וְהַתַּרְבּוּת שֶׁלׂוֹ.

הקדמה

חג המימונה הוא חג יהודי מרוקאי המסמל את סיום חג הפורים ונחשב לשמחת סיום מצוות הצום והטקסים. עם זאת, חג זה כולל מנהגים ומסורות שמקורם בתרבויות קדומות ופולחניות שאינן יהודיות. מאמר זה יבחן את מקורות חג המימונה, האימוץ וההתאמה של היהודים לתרבות זו, והשוואה לחג "נווי גוד'" הרוסי.

מקורות חג המימונה

המימונה נחוגת מידי ערב חג הפורים, ונהוג לפתוח את הבתים והמוסדות לקהל הרחב עם מתוקים, מנות טעימות וסעודות חגיגיות. השם "מימונה" נובע מהמילה הערבית "الميمونة" (אל-מימונה), שפירושה "המצופה" או "הטובה". ההיסטוריה של המימונה משולבת בתרבות מרוקאית מסורתית, שבה היא נחשבת לחג פתיחה של האביב והתחלה חדשה.

השפעות פולחניות ותשומת לב לתרבויות קדומות

חלק ממנהגי המימונה נראים כהשפעות מתקופות קדומות ופולחניות שאינן יהודיות. לדוגמה:

• פתיחת הבתים והאירוח: מנהג פתיחת הבתים לאורחים עם מתוקים ומאכלים מזכיר את הפסטיבלים והחגיגות שהתקיימו בתרבויות מערביות קדומות, שבהן אירוח ואכילה היו חלק בלתי נפרד מהחגיגות הקהילתיות.
• מתנות ואירוח רחב: המנהג של מתן מתנות והכנת סעודות מפוארים משקף מנהגים של תרבויות קדומות שבהן חגיגות חדשות היו מלוות בשפע ובשמחה קולקטיבית.
• סמליות של התחלה חדשה: המימונה נחשבת לסמל להתחלה חדשה ולפריחה, תכונה שמקבילה לחגי אביב ופסטיבלים שאינם יהודיים המסמלים את מעבר החורף להתחממות האביב.

אימוץ והתאמת חג המימונה על ידי הקהילה היהודית

היהודים במרוקו אימצו את חג המימונה מתוך אינטראקציה תרבותית עם השכנים והחברה הכללית. עם השנים, הם התאימו את המנהגים הלא יהודיים למסגרת היהודית, תוך שילוב ערכים דתיים ואישיים:

• שמירת זהות יהודית: על אף שהמימונה נשארת חג פתוח וכוללני, הקהילה היהודית הבטיחה שמירה על ערכי היהדות באמצעות מנהגים כמו מתנות לאביונים וסעודות חגיגיות המשולבות בתפילות ושירים יהודיים.
• הכנסת טקסים יהודיים: במהלך המימונה, נוהגים לקיים טקסים יהודיים כגון ברכות, קריאת פסוקים מהתורה, והקפדה על כשרות המזון, מה שמבטיח את התאמת החג למסורת היהודית.
• הפיכת המימונה לחג יהודי: עם הזמן, המימונה הפכה לחלק בלתי נפרד מהתרבות היהודית במרוקו, ונשארה כהבעה לשמחה, אחדות, ואירוח לאחר חג הפורים.

השוואה ל'נווי גוד' הרוסי

חג "נווי גוד'" (Novy God) הוא חג שמחתי שאינו דתי בחברה הרוסית, הכולל את דמותו של דד מורוז וסנגורהקה. למרות הדמיון המופשט בין המימונה ל-נווי גוד', ישנם הבדלים מהותיים בשורשים, המנהגים והמשמעויות:

• שורשים תרבותיים: נווי גוד' מקורו בפולחנים סלבים קדומים, שהושפעו מאמונות פגאניות וטקסי ראש השנה הפרותה. לעומת זאת, המימונה הושפעה מהתרבות המרוקאית המקומית ומהאינטראקציה התרבותית היהודית-ערבית.
• דמויות מרכזיות: נווי גוד' כולל את דד מורוז (הסמכה הרוסית של סנטה כלוז), וסנגורהקה (הילדה האגדית), בעוד שמימונה אינה קשורה לדמויות פיגורטיביות אלא מתמקדת בשמחה, פתיחה של הבית והאירוח.
• משמעות הדתית: נווי גוד' אינו חג דתי, ואינו קשור למסורת דתית מסוימת, אלא לחגיגה קולקטיבית של השנה החדשה. לעומת זאת, המימונה קשורה לחג הפורים ולשמחה לאחר מצוות החג.
• מנהגים ואירועים: בשני החגים נהוג לקיים סעודות חגיגיות, מתנות, ואירוח רחב, אך בהקשר שונה. במימונה, המנהגים משולבים עם ערכים יהודיים וטקסים דתיים, בעוד שבנווי גוד' הם חלק מחגיגה אזרחית וחברתית.
• התאמה תרבותית: המימונה היא תוצאה של התאמה יהודית לתרבות המקומית במרוקו, בעוד נווי גוד' היא תוצר של התאמה לרוסיה הפוסט-סלבית, תוך שילוב מסורות פגאניות עם חגים מודרניים.

לסיכום, למרות שישנם דמיון חלקי במנהגים החגיגיים, המימונה והנווי גוד' הם שני חגים נפרדים עם שורשים, משמעות ומנהגים שונים, המשקפים את התרבויות והקהילות שהן שייכות להן.

סיכום

חג המימונה מהווה דוגמה להתאמה והסתגלות תרבותית של הקהילה היהודית במרוקו, המשלבת מנהגים מקומיים עם ערכי יהדות. למרות השפעות תרבותיות ופולחניות קדומות, המימונה נותרת כהבעה לשמחה, אחדות ואירוח לאחר חג הפורים. בהשוואה ל'נווי גוד' הרוסי, ניתן לראות כיצד שני החגים מתפתחים באופן עצמאי תוך שילוב מסורות מקומיות והבנה תרבותית, כל אחד במסגרת הקהילה והתרבות שלו.